הבינה המלאכותית (AI) היא אחת הטכנולוגיות המשפיעות ביותר של המאה ה-21. היא מהווה גורם מרכזי בתחומים רבים, כגון בריאות, תחבורה, ייצור, ועוד. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך גדלה גם היכולת של AI ליצור המצאות חדשות.
החלטת רשם הפטנטים בישראל
ב-16 במרץ 2023, החליט רשם הפטנטים בישראל לדחות בקשות לרישום פטנט שהגיש דר. סטיפן ת'אלר, בהן טען כי שתי האמצאות אותן ביקש לרשום כפטנטים פותחו על ידי מכונה המבוססת על בינה מלאכותית, וללא סיוע אנושי כלשהו.
רשם הפטנטים קבע כי המונח "ממציא" בחוק הפטנטים מתייחס במובנו הרגיל: ל-"בן־אנוש". על פי החוק כל אמצאה מתחילה בממציא, שהוא כאמור "בן־אנוש", וממנו מתגלגלת הזכות לבעל האמצאה.
רשם הפטנטים קבע כי בהיעדר הסכמה בין־לאומית לגבי ההסדר הרצוי בעניין זה, לא יהיה זה נכון לעגן זאת בדין הישראלי על דרך של פרשנות החוק.
השפעת החלטת רשם הפטנטים
החלטת רשם הפטנטים היא משמעותית, שכן היא מתיישבת עם ההלכה הקיימת ברוב מדינות העולם, שבהן חוק הפטנטים מגדיר את הממציא כ"בן אדם".
החלטה זו צפויה להוביל להמשך הדיון בנושא הגנת פטנט על AI, הן בארץ והן בעולם.
האפשרויות העתידיות
קיימות מספר אפשרויות לעתיד הגנת פטנט על AI:
- האפשרות הראשונה היא להותיר את המצב הקיים, לפיו רק בני אדם יכולים להיות ממציאים. אפשרות זו תמשיך להגביל את ההגנה על המצאות AI, אך היא תהיה נוחה יותר ליישום, שכן היא אינה מחייבת שינוי בחוק.
- האפשרות השנייה היא לשנות את הגדרת הממציא בחוק הפטנטים, כך שתכלול גם גופים לא-אנושיים, כגון AI. אפשרות זו תאפשר הגנה רחבה יותר על המצאות AI, אך היא גם תעורר שאלות משפטיות מורכבות, כגון:
- כיצד ניתן יהיה לקבוע מי הוא הבעלים של פטנט שנוצר על ידי AI?
- האם AI יכול להיות אחראי להפרת פטנט?
- האפשרות השלישית היא ליצור מנגנון מיוחד להגנה על המצאות AI. מנגנון זה יכול להיות מבוסס על פטנטים, אך גם על זכויות קניין רוחני אחרות, כגון זכויות יוצרים או סודות מסחריים.
האפשרות הטובה ביותר תלויה במספר גורמים, כגון:
- המדיניות המשפטית הרצויה בנושא. האם ברצון המדינה לעודד חדשנות בתחום AI, גם אם זה יפגע בזכויותיהם של יזמים אחרים?
- היכולת הטכנולוגית. האם ניתן לפתח מנגנון יעיל להגנה על המצאות AI?
- השפעת ההחלטה על הכלכלה. האם ההחלטה תעודד או תצמצם את התחרות בתחום AI?
סיכום
השאלה האם AI יכול להיות ממציא היא שאלה מורכבת, שטרם קיבלה תשובה חד משמעית. החלטת רשם הפטנטים בישראל מתיישבת עם ההלכה הקיימת ברוב מדינות העולם, אך היא צפויה להוביל להמשך הדיון בנושא בשנים הקרובות.
